כמוני

כמוני

סיימתי 12 שנות לימוד, בצבא עסקתי בתחום הרפואה, הייתי חובש במרפאה ובין היתר גם אחראי מרפאה, קורס קצונה דחיתי ולא הלכתי בסוף- אני לא מאמין בקריירה צבאית, זה לא הייעוד שלי, הייעוד שלי הוא במגזר הפרטי- עסקי, עצמאי, לאחר מכן, אחרי שלוש שנים בצבא, במקביל להתנדבות שלי במד"א בדרגה שמקבילה לסרן בצבא, למדתי והשלמתי עוד כמה קורסים בנושא הרפואה- התחום הזה מאוד מעניין אותי ואני מאוד רוצה לעבוד בתחום במקצוע הזה, חשבתי על רפואה, מנתח ולהתמחות בתור בעל מקצוע בתחום הכירורגיה, בוא נגיד שאני עדיין חושב על זה, עדיין לא החלטתי אם אני רוצה ללמוד עכשיו מקצוע וממש לשבת עכשיו 10 שנים מהחיים שלי וללמוד ולעשות סטאז את המקצוע הזה ספציפית. בינתיים אני נכנס בתחום העצמאי גיזום עצים במרכז ולתחום המכירות של ציוד רפואי, ואני חושב להמשיך בכיוון הזה, בגלל זה באתי לפה. אפשר להגיד שלא בעליל בחרתי במקצוע הזה, האמת היא שהוא בחר אותי עוד מכיתה י'- שם הציעו לי להתנדב במד"א, ואחרי שעברתי את מכסת השעות שהייתי צריך לעשות, ממש התאהבתי במקום ובאנשים וכן גם במקצוע עצמו, אני חושב שהיום בראייה לאחור, ומזווית הראייה שלי את חברים שלי שהיום הם נמצאים במקום אחר לגמרי בחיים שלהם, השהות שלי שם בהתנדבות במד"א, במקצוע שבו עסקתי בתור חובש מתחיל שעושה מה שאומרים לו, ועושה את כל העבודות השחורות, ועם הזמן שהתקדמתי במקצוע שלי בתור חובש, באו צעירים חדשים שהחליפו אותי, גם בתפקיד וגם במטלות השוטפות והמתישות, עם הזמן התקדמתי במקום, בתחנה, והתאהבתי באנשים, למרות שגם מנגד הייתה אווירה קשה לפעמים, בייחוד בהתחלה אחרי שאתה נחשף לפיגועים, לתמונות קשות, לסיפורים של אנשים, זה לא קל, לפעמים אתה מוצא את עצמך בתור אוזן קשבת וכתף לבכות עליה. המקצוע של רפואה הוא מקצוע שלא כל אחד יכול לבחור אותו וללכת אליו בתור מקצוע, ככה באופן שרירותי, צריך לבוא עם רקע מסוים לתפקיד ולמקצוע שאתה רוצה, בייחוד כשמדובר ברפואה, לא כל בר דעת ובעל דעה יכול לרצות את התחום הזה מבלי שיהיה לו רקע קצת בנושא.

פרטים באתר avi-dor.co.il